זה החורף החמישי שלנו בצפון אמריקה. כישראלית שעבורה חורף היה מינימום חמש עשרה מעלות, הנה כמה דברים שבחיים לא ידעתי שיכולים לקרות.
🥶 בין אמצע דצמבר עד אפריל, הטמפרטורות מתמקמות מתחת לאפס. יותר ממחצית מהזמן בין מינוס עשר עד עשרים. ואפשרי בהחלט להגיע למינוס שלושים. הרעיון הבסיסי הוא: כמה שקר, תמיד יכול להיות יותר קר.
🥶 לכן, יש לנו ציוד חורף. שכולל מעילים, כפפות, צעיפים, נעלי שלג וחליפת שלג. לשים את כל הציוד הזה על עצמי, לוקח זמן. וההצטיידות היא הכרחית אם אני יוצאת עם הכלבה לטיול במינוס מעלות.
🥶 יש לנו ארון מעילים. לא בגלל שאני פשניסטה, אני סתם פרקטית. המעיל שאני אלבש בחמש מעלות, הוא לא אותו המעיל שיעטוף אותי במינוס עשרים.
🥶 כל חורף, פוקדות אותנו מספר סופות שלגים. עבורי סופה מצלצלת באוזן כאירוע רועש ועוצמתי. אבל להבדיל מסופות גשמים ורעמים, סופת שלגים היא שקטה. אך כמות הנזק שהיא עושה הוא רב.
🥶 הנזק הגדול ביותר הוא השבתת בתי הספר. הם קוראים לזה פה בשם הסקסי: יום שלג. אבל בגלל שהילדים בבית, סקס ביום הזה אין.
🥶 אי אפשר לנסוע לשום מקום, עד שמפנים את השלג מהכביש. לכביש הציבורי העירייה דואגת. לכביש שמוביל לחנייה שלנו- הגנן דואג. חצי שנה הוא מכסח את הדשא שלנו, ובחצי השני מפנה את השלג בכל פעם שמצטבר יותר מ 3 אינצ׳.
🥶 את השביל לכניסה לבית- אני מפנה. עם את חפירה ענק מפלסטיק. בא לעזרתי גם עת חפירה שבקצהו מתכת חדה לשבירת הקרח.זו עבודה קשה ומאומצת - ולכן הבוקר לא עשיתי ספינינג.
🥶 על הכל מפזרים מלח. שממיס את הקרח ומונע החלקה.יש דבר כזה שנקרא קרח שחור. זו חתיכה של קרח שמתמזגת באופן מושלם עם המדרכה, והתוצאה היא החלקה. ככה שברתי את הרגל לפני שני חורפים במהלך ריצה בטורונטו.
🏠 וכמה שקר בחוץ, ככה הבית חם. תמיד. לא בגלל האווירה ובני המשפחה. רק בגלל שאם נסגור את החימום, הצינורות יקפאו, יתפוצצו ויגרמו להצפה.
🍉 אז אם אני צריכה לדבר על החורף בסנטרל ניו יורק במושגים ישראלים, אני יכולה לדמות אותו לדבר אחד. לחודש אוגוסט הישראלי, הבלתי אפשרי.כמה שחם שם אז, ככה קר פה עכשיו.
מהמיקום הנוכחי שלי על הגלובוס, זה מרגיש ממש כמו יקום מקביל.
🍉 שם ואז, בישראל החמה, במהלך חודש אוגוסט הארור,הייתי יוצאת עם לבוש מינימאלי,בקבוק מים קפואים,ובצעידה איטית הייתי מתקדמת למכונית.
רק כדי שלא להזיעואז לעשות אחורה פנה חזרה לדירה-לעוד מקלחת קרה.
