איך ההורים שלי הפכו מחברי הפמליה שלנו לתיירים בטורונטו או חמישה טיפים שיקצרו את ההתמקמות ברילוקיישן

25 למאי, 2020

גם אנחנו שיירינו את ההורים שילוו אותנו בשבועות הראשונים ברילוקיישן הראשון שלנו. התכנון היה שבן זוגי יטוס לפני כולם, יכין את השטח ואני אגיע בטיסה עם הורי והילדה שבוע לאחר מכן. אבל הנסיבות לא אפשרו זאת, והתפשרנו שהורי יגיעו שבוע אחרי הגעתי עם הילדה לטורונטו. הלוז שלהם היה אמור לכלול הרבה בייביסיטר, עזרה בסידור הבית ותמיכה רגשית. אבל כשהם הגיעו הבית כבר היה מרוהט, פרקנו את התיקים, סיימנו את ההתרוצצויות בין המוסדות הבירוקרטיים (קופת חולים וכו׳) והילדה כבר הייתה פול טיים בגן. כל מה שנשאר להם היה להיות תיירים בטורונטו.

בדיעבד, אני יכולה לומר שכמה פעולות שקדמו להגעתנו, זירזו את ההתמקמות הפיזית שלנו בטורונטו.

הנה חמישה טיפים להאצת שלב ההתמקמות הראשונית. 

הורי ואני מטיילים בשבועות הראשונים בטורונטו

טיפ מספר 1: רישום הילדים שמתחת לגיל החינוך הציבורי למעון יום כשאתם עוד בישראל.

בקנדה ובחלקים נרחבים בארצות הברית לא מחכים לרגע האחרון. קייטנות-קיץ, חופשות משפחתיות-- מזמינים חצי שנה מראש. אישורי הגעה לאירועים קטנים כגדולים הם דבר שבשגרה. כבר התבקשתי לאשר הגעה חודש מראש ליום הולדת של ילדים בני שלוש.

למעון עדיף לשריין מקום עוד בשלב הביוץ לקראת השתרשות הזרע בביצית. כלומר, כמה שיותר מוקדם. את בתי הכנסתי לשלוש רשימות המתנה שונות, תשעה חודשים לפני המעבר לטורונטו. שבוע לפני הטיסה, כשלא התפנה מקום באף אחת משלוש המסגרות, חבר זרק לי טיפ- לנסות את המעון של האוניברסיטה. למזלנו, בן זוגי ואני היינו סטודנטים וגם היה מקום פנוי. תיאמתי הכל בשלט רחוק. ביום ראשון בצהריים נחתנו, וביום שני הילדה התחילה את ההסתגלות למסגרת החדשה. לנו זה פינה זמן לעשות סידורים.

הילדה במעון של האוניברסיטה בטורונטו

טיפ מספר 2: סגרו חוזה שכירות מישראל (בדרך כלל חודשיים לפני ההגעה)

זה נכון שיש המון משתנים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים מקום מגורים, כגון: איכות השכונה, מרחק מתחבורה ציבורית, מסגרות לילדים ומרחק מקהילה שאליה אתם רוצים להשתייך. את המידע הזה אתם יכולים לקבל מישראלים אחרים, משיטוט באתרי אינטרנט או ממתווך דירות.

בצפון אמריקה, לא נהוג לשכור דירה ישירות מהמשכיר. יש לקחת מתווך, שעל שירותיו משלם המשכיר (!!!). ישראלים רבים מתחילים את דרכם ברילוקיישן במלון או איר בי אנד בי, אבל אני ממליצה להימנע משלב הביניים הזה (במיוחד אם יש לכם בעלי חיים). אפשר לאתר בקלות מתווך דירות ולבקש ממנו לעשות לכם סיור בווידאו בדירה. נכון, אין כמו מראה עיניים, אבל בת׳אכלס, אחרי שבוע או חודש ברילוקיישן, תהיו עייפים מכל כך הרבה מידע וגירויים חדשים, שעדיין לא תוכלו לשפוט באופן אובייקטיבי האם אזור המגורים הוא האידאלי עבורכם. יתרון נוסף לשכירת דירה לפני ההגעה, הוא שתוכלו לרשום את הילדים שבגילאי חינוך החובה למסגרות לפני הגעתכם ולהוריד עוד משימה מהצ׳ק ליסט שלכם. ככה שכרנו את הדירה בטורונטו (הייתה לנו מתווכת דירות יעילה ומקצועית, דנה בל - טורונטיאנית דוברת עברית). 

כך גם קנינו את הבית בסנטרל ניו יורק. בניו יורק, מכיוון שהיה מדובר בקנייה, ראינו את הבית בווידאו, חתמנו על חוזה עם אפשרות יציאה ורק אז הגענו לראות את הבית. בסופו של דבר, הגענו לניו יורק ב- 13 לנובמבר וב- 14 הילדה נכנסה לבית הספר. לנו היה זמן פנוי לעשות סידורים.

טיפ מספר 3:  הקטלוג של איקאה הוא אותו הקטלוג בכל העולם!

אנחנו הזמנו את המיטות, הספה ושולחן האוכל מאתר האינטרנט. מכיוון שאני אוהבת לראות את המוצרים בעיניים ולבדוק אם הם נוחים לשימוש, לפני הרכישה נסעתי לשבת על ספות ולשכב על מיטות בסניף של איקאה בנתניה. בסופו של דבר, הריהוט הגיע לדירה בטורונטו עוד לפני שאני נחתי עם הילדה. הרופא הרכיב את הריהוט ונכנסו כמו מלכות לדירה שהרגישה קצת בית (יש לציין, שבבתי מגורים בצפון אמריקה, יש לתאם עם ההנהלה של הבניין את ההגעה של הציוד מראש. הם משביתים את אחת המעליות שמיועדת להובלות ציוד כבד).

תיעוד רגע הכניסה בפעם הראשונה לחדר החדש שלה. את המיטה, הכוננית והאוהל קניתי און ליין. הרופא צ׳יפר אותה עם עוד כמה צעצועים.

טיפ מספר 4: סבתא בשלה דייסה היא בכלל דוב שהולך סחור וסחור ביער.

אנחנו עזבנו את ישראל כשהילדה הייתה בת שנה ושמונה חודשים. כהכנה למעבר שוחחתי עם חברה שבדיוק חזרה. אחד הדברים המרכזיים שתיארה, הייתה תחושת הזרות בכל תחומי החיים. אותי תפסה אי ההכרות עם שירי הילדים, אולי בגלל שאני בת של גננת. המחשבה שלא אוכל לשיר עם הבת שלי את השירים שתלמד בגן, צבטה בליבי.

בנוסף, ביתי מעולם לא נחשפה לשפה האנגלית. לכן, החלטתי לתפוס שתי ציפורים במכה. ביררתי מהו אוסף השירים הכי איכותי שיש לילדים בגיל הזה ורכשתי את ה DVD (היום אפשר למצוא אותו ביוטיוב כמובן, הנה קישור). ככה הילדה נחשפה לשפה האנגלית ולשירים שעתידים היו לשיר במעון. הנחתי שההלם התרבותי שלה יקטן, ואני אלמד את שירי הילדים. עם נחיתתנו רשמתי אותה גם לחוג מוזיקה חוויתי בהשתתפות ההורים. לאחר כמה מפגשים של תנועות שפתיים מבולבלות, שרתי עם כולם.

טיילת הפילוסופים, ליד הקונסרבטוריום בטורונטו

טיפ מספר 5:  ויתורים על עקרונות נשגבים: מסכים וממתקים.

אני טסה עם הילדה בלי ליווי מבוגרים נוספים כבר ארבע שנים. מאחורינו עשרות רבות של שעות באוויר. לפחות לטיסה הראשונה – שכולם מתוחים ומרוגשים, שחררו. השתמשו בכל האמצעים האפשריים כדי להקל עליכם. אין חשש, מסכים וממתקים לא יהפכו לשגרה אם זו לא האג׳נדה שלכם- הטיסה הראשונה והנחיתה ביעד הרילוקיישן, זה אחד הצעדים הכי גדולים ואמיצים שתעשו בחייכם. עשו לעצמכן טובה, ותקלו היכן שאפשר.

הילדה מוכנה לטיסה לטורונטו. תיעוד רגע עזיבת הבית בישראל.אנקדוטה קטנה לסיכום.

כמו שאי אפשר להתכונן במאה אחוז ללידת הילד הראשון, כי החוויה עצמה של ההפיכה לאמא (לטוב ולרע) היא גדולה מכל המילים שקיימות בכל שפה בעולם הגלובלי שלנו, כך הרילוקיישן. הנחיתה והחודשים הראשונים הם טלטלה לבני המשפחה כיחידים, להורים כזוג ולמשפחה ככלל. בפוסט הזה התרכזתי רק במסגרת ובדברים קונקרטיים שיקלו על הנחיתה והשבועות הראשונים. תקתוק מסגרות לילדים, דירה, ריהוט והכרות ראשונית עם השפה, יכולים לתת קצת סדר ותחושת שליטה באירוע המטורף הזה.

אקדמיה בקטנה

סבתא בישלה דייסה. נתנה לאמא. לאבא. לסבא. לכלבה ולאביגיל לא נשאר. 

והגרסה באנגלית:

!Round and round the garden like a teddy bear. One step, two step, Tickley under there