כשהחיים שלך זזים בין רילוקיישנים, הברכות ליומולדת נשלחות מכל העולם.
כתבו או התקשרו, חברים שפגשתי, וכאלו שזה רק מרגיש ככה.
אז דקה לפני חצות, חשבתי שאולי זה הזמן,
הייתי חייבת לשים ראשונה – כי אני פולנייה. וגם בגלל המגפה.
🎯 לסגור את הפינה – ולהפוך את הבית הנפלא שלי,
מכמעט בית - לבית בכל מובן המילה.
וזה יקרה רק כשאמא ואבא יבואו לביקור.
🎯 לרוץ על חוף הים של תל אביב.
ממדרגות פרישמן אל הנמל, ומשם לחוף תל ברוך וחזרה.
ואז לשבת בתוך ענן של מלח ים, לשתות אספרסו בטעם ונוף תל אביבי.
לבחור את המלחמות שלי בקפידה.
לא להגיב רק מהרגש, אבל גם לא רק מהראש.
🎯 להפסיק לשפוך את כוס הקפה שלי.
אם זה בבית, ברחוב או בתוך המכונית.
🎯 לבלות יותר זמן משחקי עם אביגיל.
לבלות יותר זמן משחקי (אבל של מבוגרים) עם חנן.
🎯 להיות קצת פחות עסוקה – בשביל הדברים החשובים באמת,
🎯 להיות חזקה, ולא לאמץ עוד כלבה.
🎯 למצוא בעצמי את הקול האותנטי בכל יום, ולכתוב אותו.
🎯 להתאהב ביותר מספר אחד (book not hairdresser).
🎯 לפנות זמן לעוד חלום אחד בלילה –
וזה אפשרי רק אם אלך לישון קצת יותר מוקדם.
🎯 לחלום גם במהלך היום- על עתיד מאתגר ומרגש.
🎯 לרוץ רחוק יותר, מהר יותר, אבל בעיקר שלווה יותר.
🎯 ששתי השערות הלבנות ששוכנות בחוצפה בקדמת הקרקפת שלי-
לא ידביקו את שכיינותיהן בצבען הבוהק.
