על אי ודאות

כבר לפני שלושה שבועות,המורה לפילאטיס שלי,

דימתה את המצב הרגשי והקוגניטיבי שלנו במדויק:
אנחנו עומדות בראשה של מגלשה,וצופות אל המדרון.

מאז אין שינוי.מוסדות החינוך בניו הארטפורד,הושבתו כבר אז, לזמן בלתי מוגבל. שאר העסקים פתוחים כרגיל (במגבלות של ריחוק חברתי).
בגלל שישנם דיווחים בלתי פוסקים,על רמת תחלואה שעולה במחוז שלנו,אני מרגישה בתקופת המתנה.

למרות שיש חיסונים באופק,ואני מתנהלת לא רע,וביעילות מרשימה במציאות החדשה,בכל זאת, יש משהו שמוציא מאיזון בצפייה.
אני מוצאת את עצמי משקיעה אנרגיות בניסיון לנבא,מתי מקבלי ההחלטות יגעו לתובנה, לגבי המהלך הבא.

היום עשיתי החלטה.
במקום לנסות לברוח מחוסר הודאות על ידי ניסיונות ניבוי,השקעתי את האנרגיה, בקריאה על:איך להתמודד עם חוסר ודאות.

*בניסוי שנערך ב 2016 בלונדון, נבדקים חולקו לשתי קבוצות.
לחברי הקבוצה הראשונה, נאמר שיקבלו בוודאות מכת חשמל.לקבוצה השנייה נאמר, שאולי יקבלו מכת חשמל.
התוצאה הפתיעה את החוקרים.

הנבדקים שידעו בוודאות שיקבלו את מכת החשמל –נמצאו כרגועים יותר,מאלה שלא היו בטוחים אם יקבלו את המכה.
כלומר, אי ודאות היא הרסנית עבורנו.אנחנו מרגישות טוב יותר,כאשר אנחנו יכולות לנבא את העתיד,גם אם הוא לא מטיב איתנו.

אנחנו כבר לא רגילות לחיות באי ודאות.
הנפש שלנו מעוצבת על ידי עולם שעוסק בניבויים-תכנית חומש, קפסולות זמן, יעדים ומטרות...

ואז הגיעה הקורונה.והפילה את כל המגדלים שבנינו.

*

אז מה המומחים ממליצים?
⛳️ נטישת  הנטייה לניבוי -- והשקעה במוכנות.
יש לי שתי תכניות עבור הסטטוס הלימודי של אביגיל: אחת אם יש בית ספר, והשנייה אם אין.
⛳️ לצמצם החשיפה לחדשות.בהתעדכנות שוטפת על המתרחש-נלווית עלייה של מתח וחרדה.
 הסרתי את התראות אתרי החדשות בסלולרי.אני בודקת פעם ביום - אתר אחד.
⛳️ לחיות את הכאן ועכשיו.לא לנסות לברוח מהמחשבות שמטרידות אותנו.להיות איתן. לתת להן מקום.
אני מזכירה לעצמי כל הזמן ש Emotions are in Motion!רגשות באים ורגשות הולכים.
אם אני אברח מהתחושה הרעה  – היא תרדוף אחרי.

*

וחוץ מזה, אני מזכירה לעצמי- שלא לשכוח-
🧘🏽‍♂️ לעשות ספורט, לישון בלילה, לאכול אוכל מזין.
🤱🏽 לחבק הרבה את מי שאפשר:את אביגיל, חנן וגם הכלבה והחתולה מקבלות אהבה.
👭 אני מדברת עם חברות על החרדה והקושי באי הוודאות,ועושה אהבה במילים ובגוף.
🍭 ובכל פעם, שמחשבה רעה עולה, אני מתרגלת שלא להדוף אותה.מנסה להשאר בתחושה הלא נוחה.
אני נותנת לה מקום- אבל גם מודיעה לה,שתזדרז, כי עוד שנייה כבר מגיעה התחושה הבאה.