הלימודים בניו הארטפורד מתחילים עוד שבוע וחוץ משם המורה אנחנו לא יודעים דבר.
אנחנו לא יודעים איך הדברים יתנהלו. באילו שעות הילדים ילמדו, מה יהיו הדרישות, מה יהיה חובה ומה רשות. האם החומרים יותאמו ללמידה עצמאית של הילדים? או שנוכחות מבוגר תהיה הכרחית?
עוד שבעה ימים - היום הראשון ללימודים, ואני לא יודעת איך היום של אביגיל יראה, ובעקבות כך-- גם מה צפוי לי.
אני לא יכולה להכין את אביגיל לתחילת השנה, ומרוב חוסר וודאות- השתיקה השתלטה.
אבל, אני יודעת שחשוב לדבר. ולפעמים לומר לילדה- גם אנחנו המבוגרים לא יודעים – מעניקה רגע של בטחון ואת הודאות בדיוק במידה הנכונה
אז מחר בבוקר, כשאביגיל תתעורר נתחיל לדבר. אשאל אותה, ואחלוק איתה, מה אני יודעת ומה לא.
אחר כך ננסה לדמיין ביחד אם בשיחה, בציור, בריקוד או בשיר – את היום הראשון של כתה א׳ בכתתה של מיסס וואגנר.
כשנסיים, נתחיל להתארגן. נשלוף את הרשימה שקיבלנו לפני מספר חודשים, ונארגן את הציוד לבית הספר.
ואז נפנה לשולחן הכתיבה: נפנה את המגירות מהאווירה של השנה שעברה, ונשאיר מקום ריק ולא ידוע—בדיוק במידה הנכונה - כדי לאפשר כניסה חלקה לחוויות של השנה החדשה.
