מאז שעברנו לסנטרל ניו יורק, אנחנו יוצאים באופן קבוע לדייט זוגי. לאחרונה, מאז שפתחו מחדש את המסעדות, הברים ובתי הקפה חידשנו את המסורת הצעירה שלנו.
אני אהיה כנה.
בשמונה בערב, כשהיום נגמר— אחרי שאכלנו, סידרנו, קילחנו, התקלחנו – ואני כבר רואה את סגירת דלתות היום, ממש לא בא לי-- להחליק לשמלה או להצטופף לתוך ג׳ינס, להתאפר, ולצאת מהבית.
אני רוצה פשוט ומנחם: להיכנע לתוך ההתכנסות המתכרבלת של סוף היום.
אבל קראנו לבייביסיטר, והכנו את אביגיל שאנחנו יוצאים.
ולכן אנחנו מבצעים.
ובסוף הערב, כשחוזרים הביתה, אני מברכת על כך שלא הייתה לי דרך מילוט –
כי הערבים האלו, הרגעים האינטימיים שהם רק שלנו,
משיבים לחיים חלקים חשובים, שלפעמים נרדמים.
*בתמונה- ערב רומנטי עם חנן.
