היום בבוקר התעוררתי, ובמסנג׳ר חיכתה לי הודעה ממעיין שניר Maayan Snir מנהלת ומקימת אחת הקהילות השוות בפייס: Day Job > המקום לנשים עסוקות.
היא ביקשה ממני לכתוב שם פוסט הכרות, ומיד השמש זרחה קצת יותר גבוה בשמיים שלי.
הצבתי לפני אתגר: סיפור חיי המקצועיים בעשר שורות.
אותי העבודה בשכר כבר לא יכולה להגדיר,
ולכן מה שהעסיק אותי בחודשים האחרונים, זו השאלה מי אני.
יש הטוענים, שהמילה הראשונה שלי הייתה: רופאה, ואחר כך: עתודה.
אבל הגורל רצה, ואת תחילת שנות העשרים של חיי, ביליתי בלימודי הנדסת חשמל, באוניברסיטת בן גוריון.
מסיבות, מבחנים, אלכוהול, גידול שריר העצמאות, התבגרות ועזיבה שנייה לפני קבלת התואר.
סוויצ׳ ללימודי עבודה סוציאלית.
תואר ראשון, שני, תזה, ולאחר מכן לימודי תעודה במסלול הדו שנתי ללימודי הנחיית קבוצות.
תשוקה מתפרצת למאבק לשינוי חברתי, המשך לימודים ומחקר בנושא גזענות.
סיום לימודי דוקטורט, באוניברסיטת תל אביב, ופוסט דוקטורט באוניברסיטת טורונטו.
היום אני אישה עסוקה. אבל קצת אחרת.
מתהדרת בתואר דוקטור רחלי שנהב גולדברג,
חיה בלי אישור עבודה, ברילוקיישן שני, במדינת ניו יורק.
חיה את החיים הישראלים שלי ברילוקיישן,
בבית אמריקאי, מול נוף אינסופי, סתווים צבעוניים וחורפים מקפיאים.
הם לצידי ואני לצידם- חנן, בן זוגי הרופא, ואביגיל, הילדה הישראלית- אמריקאית – קנדית שלנו.
בלוגרית ברילוקיישן ו- Stayed home mom.
בסופו של דבר, חרגתי ביעד עשר השורות שהצבתי לעצמי,
אני מתכננת, חורגת ורק כך מגיעה למחוזות נפלאים.
